<h1>ספר האסופות מכת"י סימן שצ"ד</h1>
<h2>דף כד:</h2>
המקדש בפסולי עדות דאורייתא אין צריכה גט, ומותרת לשוק בלא גט. כשרים להעד ופסולין להעד. יש פסולין שפוסלין מחמת עצמן, ויש פסולין מחמת מעשיהם, ויש מחמת קריבות שלהם. ואלו הן פסולין מחמת קורבה דתנן אלו הן קרובים אחיו, ואחי אביו, ואחי אמו, ובעל אחותו, ובעל אחות אמו, ובעל אחות אביו, חמיו, אחי אשתו, הן, ובניהן, וחתניהן, וחורגו לבדו, דודו, ובן דודו, וכל הראויין ליורשה, וכל הקרוב לה באותה שעה, היה קרוב לו מצד אשתו, או שהיה חתנו ומתה בתו, אם יש לו בנים מאותן נשים הרי אלו קרובים ופסולין, ואם לאו כשרים, ואין הלכה כר' יהודה שכיון שמתה אשתו אפלו יש לה ממנה כמה בנים כשר להעיד בחמיו, וחמיו לו, האב פסול להעיד לבנו ובנו לאביו, ובני שני אחים זה לזה שהן שני בשני. קרובי האם כגון אחי האם ובעל אמו, ושאר קרובים מחמת האם פסולין, וכל מי שאשתו קרובה לו בעל כמותו ופסול לו, אבל גיסו כגון שני רחוקים שנשאו שתי אחיות אע"פ שחשוב עם פסולי תורה במשנתינו וחורגו שהוא בן אשתו אין פסולין לעדות אלא הן ובניהן וחתניהן פסולין מדברי סופרים, דאמ' וחורגו לבדו, ר' יוסי או' גיסו והוא הדין לחורגו שאין פסולין אלא לבדו, והלכה כר' יוסי בבריית' ולית הילכתא כר' יוסי במתניתין. פסולין מחמת מעשיהם כגון גנב וגזלן וחמסן שנא' אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס, אלו פסולין לעדות ולדין, ובדיני נפשות תתקיים העדות בשאר, המחלל שבתות וימים טובים בפרהסיא וכופר בפקדון פסולין לעדות, ועל אלו ואלו אומ' הפסוק לא יקום עד אחד באיש כי פסולין הן, המשחק בקוביא ומפריחי יונים ומלוי רביות לבר ישר' וסוחרי שביעית פסולין לעדות כשאין להן אומנות אחרת, ואלו הוסיפו עליהן מדברי סופרים הגבאין והרועים והמוכסין וכו', וטבח שמכר טרפה לישר' פסולין לעדות, משומד אוכל נבלות לתאבון לדברי הכל פסול, משומד להכעיס לעבור על דברי תורה פסול דהילכתא כאביי. ושאר כל ישר' כשרין להעד זה את זה ואפלו יש ביניהן צד קרבות כגון חצרון וחמול וגרשון וקהת והן שלישי בשני, כשאמרו חכמים כשרין ואפלו חצרון וחמול ללוי, אי נמי עמרם ויהודה כשרין, דשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר' חמא הילכתא (שיני) [נ"ל שלישי] בשני כשר, ורבא א' אפלו שלישי בראשון כשר והילכתא כרבא, מקבלי צדקה מן הגוים פסולין לעדות, מי שקדש אשה אע"פ שלא לקחה פסול לעדותה, בין לזכות בין לחובה. פסולין לעדות מחמת עצמן כגון חרש שוטה וקטן וסומא, שוטה וקטן לפי שאינן בני דעת, סומא אינו בראייה והגדה, מי שהעיד עדות לחברו כשהיה רחוק ונעשה אחר כך קרובו כגון שנעשה חתנו או פקח ונתחרש או פקח ונסתמא או שפוי ונשתטה פסולין לאותה עדות, ואם חזרו לכמה שהיו כשרין לעדות ולא בטלה שטר החתומים עליו, זה הכלל כל שתחלתן וסופן בכשרות כשר. והאוכל בשוק פסול לעדות. ואלו הן (הן) רחוקין לעדות. האהוב, והשונא, איזהו אהוב זה שושבינו, דהילכת' כרבא אפלו מיום ראשון מז' ימי המשתה כשר להעד, שונא כל מי שאינו מדבר עמו ג' ימים משום איבה, ואמרו חכמי' לא נחשדו ישר' על זה. דין עדים אנוסים. אמ' רב צמח ריש מתיבתא עדים שאמרו כתב ידינו זה אבל אנוסי' היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו, אם יש להם עדים מאמינין להם ואם לאו אין מאמינים להם. שטר שחתום עליו מן הפסולין שפסולין לעדות פסול, ואם יש שנים כשרין ביניהן כשר ואפלו כל הפסולין חתומין עליו וכן הלכה. החשוד על העריות פסול לעדות, לגט ולחליצה ולמיאונין, המקדש בעד אחד אין חוששין לקדושיו, ואפלו שניהם מודין, וכן המקדש בשני פסולין או בשני קרובין, אבל בעד אחד כשר ועד אחד פסול מדאורייתא אינה מקודשת אבל מדרבנן חיישינן לה אם שניהם מודין, וצריכה גט, וה"ה אם אחד קרוב.
